החרישו. כאילו אמר החרישו ושמעו אלי:ולאומים יחליפו כח. אם יש בהם יכולת:יגשו. ואחרי שיחליפו כח אז ידברו ונקרב למשפט לדעת, אי זה גבור:מי העיר וגו'. הקדמונים אמרו כי זה רמז על אברהם שהתגבר על המלכים ושבר הצלמים, והראיה שאמר אחר כן זרע אברהם אוהבי, גם זה נכון, ולפי דעתי שהוא רמז על כורש, כי כל הפרשה היא דבקה וכן כתוב קורא ממזרח עיט (ישעיהו מ"ז י"א), והנה אחריו העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי (מ"א כ"ה), והפרשה כולה מפורש שם כורש:ממזרח. כי עילם צפונית מזרחית בבל:צדק יקראהו לרגלו. יפגע, או צדק יקראהו בכל מקום לכתו:ומלכים ירד. ישליט אחרים על מלכים, כי זאת המלה מבנין הפעיל והטעם כמו וירד מיעקב (במדבר כ"ד י"ט):יתן כעפר חרבו. חרב כל מלך, וי"א כי יהיו לו חרבות רבות וקשתותיו תעופינה כקש נדף:ירדפם וגו'. ירדף אחרי המלכים, ויעבר בשלום, ולא ייעף, כאילו לא בא ברגליו האורח:מי פעל ועשה. כדרך תקון, כמו וימהר לעשות אותו (בראשית י"ח ז'), והטעם מי פעל זה, השם עשהו שהוא קורא הדורות מראש קודם שיהיו, והטעם שידע כל הדורות הבאים, ויקרא כל דור לעמוד בעתו:אני יי. הראשון לכל הדורות שעברו, ועם אחרונים אני הוא:ראו איים. גבורת כורש:קרבו. אלה:ויאתיון. מלה שלימה, כי היו"ד תחת ה"א הנח, שהוא למ"ד הפעל:איש וגו'. כל אי ואי וכל איש ואיש וכל גוי וגוי יוסיפו לעבוד ע"ז, אולי ימלטו מיד כורש:ויחזק. מחליק, מגזרת ואנכי איש חלק (בראשית כ"ז י"א):פטיש. ידוע, כמו וכפטיש יפוצץ סלע (ירמיהו כ"ג כ"ט):הולם פעם. מגזרת והלמה מסיסרא (שופטים ה' כ"ו), והוא הברזל שיוכה עליו בו, ופעם יתכן היותו כלי הברזל שיכו עליו ונקרא פעם בעבור שיוכה עליו (פעם), או הולם פעם כלי אחד:אומר לדבק. עד שיהיה הדבק טוב:ואתה וגו'. אלה הם עובדי עבודה זרה (דברי הנביא) ואתה ישראל עבדי, וטעם זכר אברהם כי הוציאו מבין עובדי עבודה זרה:ואוהבי איננו כמו אהובי כי אוהבי פועל:אשר. מקצות הארץ, שהיו בבבל, והיא רחוקה מארצם:ומאציליה. מגדוליה, הם נאצלים מהכל, כמו ואצלתי מן הרוח (במדבר י"א י"ז), וכן ואל אצילי בני ישראל (שמות כ"ד י"א), או פירושו מבין אציליה:אל תשתע. תי"ו לבנין התפעל, ובא פ"א הפועל קודם התי"ו כמשפט הלשון, והטעם תרפה, כמו שעו מני (ישעיהו כ"ב ד'):הן. הנחרים בך, מבנין נפעל מגזרת חרי אף (שמות י"א ח'), וכמו נחרו בי (שיר השירים א' ו'), והטעם על בני בבל, כי בעת פקדתם והחריבם, פקד את בניו ושבו לגבולם במצות כורש:תבקשם. מצותך, חסר נו"ן על כן נדגש הצד"י, על משקל מלקות, וכן אוהב מצה (משלי י"ז י"ט) כי ינצו אנשים (דברים כ"ה י"א):וכאפס. כמו לא:כי. מחזיק ימינך. כי זה דבר פלא שנלכדה בבל ונהרגו בחוריה במדינה, ונמלטו ישראל:אל תיראי תולעת. שהיה ישראל נחשב כתולעת בעיני הבבליי', והטעם אל תיראי שתהרגי עם הבבליים:כי אני עזרתיך. פועל עבר תחת עתיד, והטעם, כי כל הגזירות העתידות, להיותם חשובות כאילו הם, ועוד כי עבר ועתיד הם כנגד הנבראים לבדם:למורג. ידוע, וכמוהו המוריגי' (שמואל ב' כ"ד כ"ב):חרוץ. שהוא גזור כמשפט, כמו כן משפטיך אתה חרצת (מלכים א' כ' מ') אל תתמה בעבור שהכתוב ידבר עם ישראל בלשון נקבה גם לשון זכר בפסוק אחד, כי טעם הנקבה העדה, ואיננה נקבה ממש:וטעם תדוש הרים משל לבבליים:תזרם. רמז שיאבדו רוב הבבליים, גם ישראל שללו הבבליים:העניים. כאשר תשובו מבבל אל ירושלם:נשתה. חרבה כמו ונשתו מים מהים (ישעיהו י"ט ה'):אני יי אענם. אני אלהי ישראל, כי אני מושך אחר עמו כמשפט:אפתח. שפיים, הם גבוהים, הפך בקעות, גם זה פלא להיות נהר על שפי':אשים מדבר. שאין שם יישוב:אתן במדבר ארז שטה. חסר וי"ו, ארז ושטה, כמו שמש ירח עמד (חבקוק ג' י"א):תדהר ותאשור. אילנים, וכל אלה סביבות הנהרים, כי בכל מקום שהוא חסר מים לא יצמחו:למען יראו. האביונים יראו בעיניהם וישימו לב:וקדוש ישראל בראה. כפי דעתי כמו גזר זאת, ולפי דעת רבים שהשם יביא מים ולא מיש:קרבו. צווי מהבנין הכבד הדגוש, על משקל ברכו יי (שופטים ח' ב'):עצומותיכם. כמו ריבכם, וכן ובין עצומים יפריד (משלי י"ח י"ח) ויתכן היותו מגזרת עצום, והנה הוא תואר הרבים:יגישו. הצלמים:והנה טעם קרבו [ריבכם וגו'] עם ישראל [ידבר]שלא היו מאמינים, והיו עובדים גם בבבל צלמים וטעם ריבכם עד שנראה אי זה טוב:הגידו. מדבר עם הצלמים:האותיות. מגזרת אתא בקר (ישעיהו כ"א י"ב):וטעם [לאחור] העתידות הבאות לאחור הוא הזמן הבא, כי הזמן שעבר יקרא לפנים, אז נדע כי יש בכם כח להטיב ולהרע:ונשתעה. ונספר ותרגום ויספר משה (שמות י"ח ח') בארמית ואישתעי, ויש שאומרים כמו ואל תשתע (מ"א י'):הן אתם. סימן לצלמים:מאפע. כמו אין והבל, ואין ריע לו בכל המקרא:תועבה וגו'. הטעם איש תועבה יבחר בכם או לתועבה יבחר בכם, עובד אתכם:העירותי. נפתח הה"א בעבור העי"ן שהוא אחריו:מצפון. כי עילם צפונית מזרחית לבבל, ותחסר מלת איש, וכן הוא העירותי איש מצפון והוא כורש:ויאת. מלה זרה בעבור שהפ"א והלמ"ד מאותיות הנח, והיה ראוי להיותו על משקל ויפן, וכאשר נעלם האל"ף הרחיבו מה שיש לפניו כמשפט אותיות הגרון, על כן נפתח היו"ד, והנה הוא מבנין הקל:ויבא [סגנים]. בארצות סגנים, או במחנה סגנים, וירמסם:מי. ונאמר צדיק, צדקו דבריו, והפך הכזב:והנה אין משמיע ואין מי שישמע אמרי הצלמים, כי פה להם ולא ידברו (תהלים קט"ו ה'):ראשון. ראשון אחר ראשון, וזה תאר המבשר:הנה [הנם]. שיאמר המבשר לציון, והנה בני והנם, והכפל להורות על המהירות:וארא. והנה אין איש מאנשי הצלמים שיגידו זאת:הן כולם. על הצלמים:יש אומרים כי וי"ו און תחת יו"ד כי אותיות יהו"א מתחלפות, ויתכן היותו כמשמעו, הם הבל ואף כי מעשיהם:נסכיהם. יש אומרים מגזרת עגל (שמות ל"ב ד') מסכה והנכון בעיני, הנסכים שיסכו להם עובדיהם:
